חתולים, לעומת זאת, יש להם ראיה טובה מאוד ברמות אור נמוכות מאוד. אחת הסיבות לכך היא שהם מסוגלים לראות טוב יותר מרוב היונקים במהלך הלילה.
טפטום לוצידום
חתולים יש שכבת רקמה מיוחדת שנקראת טפטום לוצידום הממוקמת מאחורי הרשתית שלהם. האור מוחזר משכבה זו חזרה דרך הרשתית, ובכך מגדיל את כמות האור המגיעה לקולטי האור. זו הסיבה שכאשר חתול מואר, העיניים שלו בדרך כלל זוהרות בחשיכה.
מספר עצום של תאי רוד
בעין של חתול יש אחוז גבוה של תאי רוד ברשתית שהם רגישים מאוד לאור, כך שהם מסייעים לראיה חלשה. בניגוד לתאי קונוס (תאים האחראים על ראיית צבעים ופרטים), תאי רוד מגיבים יותר לאור.
pupil גדול
הפופיל של חתול יכול להתרחב כמעט לצורת עיגול, ובכך לאפשר לו להכניס כמה שיותר אור.
ראיה פריפריאלית טובה יותר
חתולים יכולים לראות יותר בפריפריה שלהם בניגוד לבני אדם שמתמקדים רק באובייקט אחד בכל פעם. היכולת הזו מסייעת להם לעקוב אחרי טרף או לזהות סכנה בחשיכה.
הבנה פחותה של צבעים
למרות שעיני חתולים מותאמות יותר לראות כראוי בתאורה עמומה, הם לא רואים צבעים בצורה ברורה כמו בני אדם, במיוחד כאשר חשוך. תפיסת הצבעים של חתולים אינה חיונית; הם רואים את הצבעים הכחולים והצהובים הכי טוב.
כך, עם ההתאמות האנטומיות והפיזיולוגיות הללו, חתולים יכולים לראות טוב יותר בלילה בהשוואה לאור יום. תכונות אלו הופכות אותם למושלמים לציד במהלך שעות החשיכה כמו האבות שלהם שהיו בעיקר בעלי חיים ליליים.