דוברובניק, הממוקמת על החוף הדרומי של הים האדריאטי, היא אחת המרכזים ההיסטוריים והתרבותיים החשובים ביותר של קרואטיה. היא הוקמה במאה ה-7 כמושבה קטנה על ידי פליטים מהעיר הרומית אפידאורום (היום קווט) אשר ברחו מההתקפות הסלאביות והאוואריות. לפי האגדה, הפליטים התיישבו על אי קטן בשם לאוס, שמשמעותו "סלע" ביוונית. עם הזמן, האי לאוס התמזג עם היבשה, והמושבה החדשה נקראה רגוזה, על שם המילה הלטינית לסלע. תיאוריות אחרות מניחות שדוברובניק הוקמה אפילו מוקדם יותר.
במאה ה-12, דוברובניק התפתחה למרכז סחר חשוב. בזכות מיקומה הגיאוגרפי הנוח, העיר הפכה לנקודת צומת חשובה לסחר בין מזרח למערב. תושבי דוברובניק פיתחו צי חזק ששלט בים האדריאטי ובים התיכון. קשרי סחר עם מדינות רבות באירופה ובמזרח התיכון הביאו לעושר ושגשוג לעיר.
במהלך ימי הביניים, דוברובניק הייתה תחת הגנת ביזנטיון, לאחר מכן תחת שלטון הנורמנים, הרפובליקה של ונציה, ולבסוף, הונגריה. בשנת 1358, הרפובליקה של דוברובניק הקימה את האוטונומיה שלה עם הסכם זאדר והוכרה רשמית כרפובליקה עצמאית תחת הגנה נומינלית של המלך ההונגרי-קרואטי. הרפובליקה של דוברובניק התקיימה עד 1808 כאשר נפוליאון ביטל אותה.
במהלך המאות, דוברובניק הייתה ידועה בדיפלומטיה שלה וביכולת שלה לשמור על עצמאותה באמצעות מו"מ וסחר. העיר הייתה רב-תרבותית באופן יוצא דופן, דבר שהתבטא בארכיטקטורה, באמנות ובחיי היומיום שלה. חוקת דוברובניק מ-1272 הייתה אחת מהמסמכים החוקיים הראשונים באירופה שהסדירו את החיים בעיר והגנו על זכויות אזרח.
הרעש הגדול של 1667 היה אסון עבור דוברובניק, השמיד חלק גדול מהעיר וגרם להרבה קורבנות. עם זאת, דוברובניק שיקמה את עצמה בזכות רשת הסחר והקשרים הבינלאומיים שלה. השיקום הוביל לתחייה בארוקית שהעניקה להרבה מבנים וכנסיות את המראה הנוכחי שלהם.
לקראת סוף המאה ה-18, דוברובניק חוותה ירידה בשל שינויים בדרכי הסחר ותחרות מכוחות סחר אחרים. כוחותיו של נפוליאון כבשו את העיר בשנת 1806; שנתיים לאחר מכן, בשנת 1808, הרפובליקה של דוברובניק פורקה. לאחר תבוסתו של נפוליאון, דוברובניק הפכה לחלק מממלכת דלמטיה במסגרת המונרכיה ההבסבורגית, מצב שהיא שמרה עליו עד סוף מלחמת העולם הראשונה. לאחר מלחמת העולם הראשונה ופירוק המונרכיה ההבסבורגית, קרואטיה וטריטוריות שלה הפכו לחלק מממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים, הידועה מאוחר יותר כממלכת יוגוסלביה. לאחר מלחמת העולם השנייה, דוברובניק הפכה לחלק מקרואטיה כאחת משש הרפובליקות של יוגוסלביה הסוציאליסטית.
דוברובניק השפיעה רבות על התרבות והספרות הקרואטית. העיר הייתה מרכז לחיים אינטלקטואליים, אמנותיים ותרבותיים, ומורשתה הספרותית והתרבותית ממשיכה להוות מקור השראה עד היום. דוברובניק העניקה לקרואטיה רבים מהסופרים, האמנים והאינטלקטואלים הבולטים, whose works and contributions reflect the city's rich history and cultural identity. כמה מהדמויות המפורסמות ביותר מדוברובניק הן:
מרין דרז'יץ' (1508-1567)
המחזאי והקומיקאי הקרואטי המפורסם ביותר של תקופת הרנסנס, כתב קומדיות כמו "דונדו מרוג'ה" ו-"סקופ," שביקרו את הבעיות החברתיות והפוליטיות של זמנו והיו פופולריות מאוד בקרב הציבור.
איוואן גונדוליץ' (1589-1638)
גונדוליץ' הוא אחד המשוררים הבארוקיים החשובים ביותר בספרות הקרואטית. יצירתו המפורסמת ביותר, האפוס "אוסמן," חוגגת חירות וגבורת. "המנון לחירות," חלק מהמחזה של גונדוליץ' "דובראבקה," הוא עדיין סמל לחירות ורוח פטריוטית.
יוני פַלמוטיץ' (1607-1657)
היה משורר ומחזאי שכתב דרמות היסטוריות ואפוסים, כולל יצירות כמו "פאבלימיר" ו-"קריסטיאדה."
רודג'ר בושקוביץ' (1711-1787)
אם כי ידוע יותר כמדען, בושקוביץ' היה גם פילוסוף ומשורר. עבודותיו השפיעו על החשיבה במדעים הטבעיים ובפילוסופיה.
המלחמה בשנות ה-90
המלחמה החלה לאחר קריסת הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה כאשר קרואטיה וסלובניה הכריזו על עצמאותן ב-25 ביוני 1991. המלחמה התנהלה בין קרואטיה לבין צבא העם היוגוסלבי (JNA), שהיה בשליטה מלאה של סרביה ותמך על ידי יחידות פרמיליטריות סרביות ומונטנגריות. לפי מפקד האוכלוסין של 1991 שקדם למלחמה, הקרואטים היוו רוב של 77.5% בדוברובניק, מה שהבהיר כי הניסיון לכבוש את דוברובניק היה מונע אך ורק מהרצון לתפוס שטח קרואטי. במהלך המצור, דוברובניק הייתה נתונה להתקפות עזות והפצצות. הליבה ההיסטורית של העיר, הנמצאת תחת הגנת אונסק"ו, סבלה מנזק משמעותי. אתרים תרבותיים והיסטוריים כמו חומות העיר, ארמונות וכנסיות הותקפו וניזוקו או נהרסו.
המצור נמשך עד סוף 1991, כאשר העיר הייתה תחת אש מתמדת ודרכי האספקה היו מנותקות. האוכלוסייה האזרחית סבלה מחוסר במזון, מים ותרופות. הקהילה הבינלאומית גינתה את ההתקפות, ודוברובניק הפכה לסמל ההתנגדות והסבל של העם הקרואטי במהלך המלחמה.
המצור על דוברובניק הסתיים באופן רשמי בתחילת 1992, כאשר כוחות קרואטיים שברו את המצור וייצבו את קו ההגנה סביב העיר. עד סוף השנה, רוב האזור הכפרי של דוברובניק שוחרר, וה-JNA נסוגה.
הקהילה הבינלאומית, כולל אונסק"ו, תמכה בשיקום מרכז העיר ההיסטורי של דוברובניק. העיר חזרה בהדרגה לגדולתה והפכה שוב ליעד תיירותי פופולרי.
דוברובניק היום
היום, דוברובניק היא אחת מיעדי התיירות המבוקשים ביותר בים התיכון. היא ידועה בזכות העיר העתיקה היפה שלה, אשר נרשמה ברשימת המורשת העולמית של אונסק"ו בשנת 1979. העיר ידועה גם בעושר התרבותי שלה, בפסטיבלים ובפופולריות שלה כמקום צילומים לסרטים וסדרות.
ההיסטוריה של דוברובניק משקפת עבר עשיר ומורכב שעיצב את התרבות והזהות הייחודיות של העיר. כסמל לחירות, סחר ודיפלומטיה, דוברובניק נשארת אנדרטה נמשכת לעמידות האנושית ולהתקדמות.